כל החברים והמשפחה כל הזמן מזמרים לי את הפזמון החוזר:
"נו, מתי כבר תמצא מישהי, יא בררן".
עכשיו, זה לא שאני משהו – משהו, גם לא מחפש מישהי שתהיה סמל – מין, מחפש בחורה שונה, מוזרה יותר מהרגילות, שונה מבפנים ומבחוץ....
לפני שבוע נסעתי בקו פנימי בת"א, המושב שלידי היה ריק, ואז בתחנה בפינסקר, עלתה בחורה והתיישבה לידי.
היא לבשה גופייה ירוקה ומכנסיים ורודים, היו לה קבקבים אדומים וגם גומי לשיער בצבע אדום, שהחזיק את הקוקו הג'ינג'י שלה.
היה לה אף מצחיק כזה, קצת עקום בסוף שלו, נדמה לי, כי לא היה ממש נעים לבהות...מה שכן שמתי לב זה, שהיא קצת פזלה, אבל רק קצת! בקושי שמים לב!
היא הייתה מנומשת בכל הפנים וגם בידיים, והיו לה אוזניים קטנות כאלה, די חמודות.
כל הזמן הגנבתי אליה מבטים, וחשבתי לעצמי: "היא לא הסתכלה בראי לפני שיצאה מהבית?"
לפתע היא שאלה את הנהג איפה לרדת בשביל לתפוס איזה קו אחר, והקול שלה היה קצת מצחיק, מבוגר כזה, אבל עדיין קצת צפצפני, קול של בחורה משכילה, אבל קצת תינוקי...
ואז זה קרה!
היא הרימה את היד ללחוץ על הכפתור, שמסמן לנהג לעצור, ואני בהצצות חטופות ראיתי פתאום שכל בית – השחי שלה מלא שערות!!
ג'ינג'יות אמנם, אבל עדיין מלא בשערות!
לא ידעתי מה לעשות, התחלתי להשתעל והרגשתי שאני עומד להקיא, הסתכלתי החוצה מהחלון ואפילו פתחתי אותו קצת כדי לשאוף אוויר, אפילו מזוהם, אבל אוויר...
ואז, כשהחזרתי את המבט פנימה לאוטובוס, היא כבר לא הייתה שם!
ירדה בתחנה האחרונה!
הסתכלתי מהר מהחלון לראות אם אני עוד אראה אותה, אבל כלום!
החזרתי את הראש לתוך האוטובוס, התיישבתי חזרה בכסא וחשבתי לעצמי שדווקא חבל, היא נראתה לי קצת שונה, מוזרה יותר מהרגילות,
שונה מבפנים ומבחוץ.....
No comments:
Post a Comment