באחד הטיולים פגשתי חבר, קוראים לו רון.
רון בחור מצחיק, ששונא יונים וגם תאנים.
רון העלה בפניי נקודה מעניינת – הוא טוען שלא יכול להיות שביום הזבובים מסתובבים ומציקים לכולם, ובאותו מקום, בלילה, הם נעלמים כולם כלא היו!
וואלה, חשבתי לעצמי, נקודה מעניינת! ולכן טען רון שלכל הזבובים יש מקום, מעין מסתור סודי לילי, אליו הם כולם הולכים, או יותר נכון – עפים בלילה.
החלטנו לבדוק את העסק הזה ביחד ובמשך שבוע ניסינו לעקוב אחר מספר זבובונים, אבל לא הצלחנו לעלות על שום קו מנחה!
החלטנו לראות סרטי בלשים, כדי לקבל רעיונות חדשים, ואז "נפל לנו האסימון!" צריך למצוא איזה זבוב רציני, כזה אחד שכל השאר פוחדים ממנו, חתיך כזה שהזבובות עפות אחריו.... הוא בטוח פוקד את המקום כל ערב! ולא כמו כל הזבובונים ה"חנונים", שעקבנו אחריהם עד עכשיו.
אחרי יומיים קיבלתי טלפון בהול מרון – "מצאתי" הוא צעק וניתק.
רצתי אליו הביתה, ואכן הוא מצא!
לפניי עמד זבוב, מוצק, חטוב, כנפיים משוכות לאחור, ורגליו מבריקות ונקיות! אם אני הייתי זבובה – זו הייתה הבחירה שלי! החלטנו ללכת על זה.
במשך שלושה שבועות עקבנו אחריו, כל ערב היינו מאבדים אותו בפינה אחרת בעיר, לפעמים אפילו חשבנו שהוא חושד, למרות שהיינו משנים תחפושות כל ערב, ומחליפים עם החבר'ה מכונית כל כמה ימים!
אחרי שלושה שבועות מצאנו!
ראינו את הזבוב שלנו נכנס למעין מחסן נטוש בקצה העיר, ליד איזור התעשייה. התקרבנו כדי לקבל הצצה טובה יותר פנימה. הספקנו לראות שממש לפני שנכנס למחסן, 2 הזבובים השמנים בכניסה, שנראו כמו זבובי זבל צבעוניים וגדולים, מחתימים לו משהו על הכנף השמאלית.
התקרבנו בשקט, ומצאנו חור קטן בקיר המחסן ורון קפץ להסתכל ראשון, אך אחרי 20 שניות של קולות תדהמה, חזר אחורה בפנים קפואות. מיד קפצתי גם להסתכל בחור ולא האמנתי למראה עיניי –
היו שם בערך 70,000 אולי יותר, אולי כפליים! לא יודע... הם היו המונים!
כולם קופצים ומזמזמים לקולות ה- D.J, שעומד על הבמה התלוייה מהתקרה.
יכולת בקלות להבדיל בין הזבובים, שחלקם היו בג'ינס וטי-שירט ב"סגנון הרחוב", וחלקם בחליפות שחורות מעונבות, לבין הזבובות שלבשו חצאיות מיני ושמלות ערב מהודרות.
אבל – כולם כולם השתתפו במסיבה, שנראתה, האמת, שמחה לאללה!
ה – D.J הרקיד את כולם לצלילי "The Fly" של U2 -ומיקסים של השיר "Fly Away", כשברקע על הקיר מקרינים את הסרט "הזבוב" עם ג'ף גולדבלום. לא יאומן!
רון ואני הסתכלנו האחד על השני – רצנו בחזרה למכונית, כל – כך הצטערנו שלא הבאנו מצלמה, או 500 –k, לפחות להביא קצת הוכחות...
אבל אז רון הזכיר לי שבקרוב יש ליל ירח מלא ואחרי מה שראינו היום, הזבובים בטוח יכינו מסיבת !“Full Moon”
חזרנו ומיד סיפרנו לחבר'ה מה שראינו – הזבובים פשוט הולכים למעין דיסקוטק, או מה שזה לא היה, וזו הסיבה שהם מפסיקים להציק בלילות!
יואב מיד צעק – "אז בוא נלך לשם ונדפוק את כולם בבת אחת וגמרנו איתם לתמיד".
רון התעקש שזה צריך להיות יותר מאורגן, ומחר ניפגש לתכנן בדיוק מה נעשה!
וכך עשינו. למחרת בבוקר נפגשנו, כל אחד קיבל תפקיד במערכה ו 2 כלי נשק - k – 500ומקל להריגת זבובים, שנראה ממש כמו תרווד!
בערב ארבנו שעתיים סביב אותו מחסן וכאשר כלום לא קרה עד 01:00 בלילה, החלטנו לפרוץ פנימה – לא מצאנו כלום חוץ משאריות אוכל והזמנות למסיבות, אבל ללא ציון מקום או זמן. לאף אחד מאיתנו לא היה ספק שהייתה כאן מסיבה אתמול – לפחות החבר'ה לא חשבו שעבדנו עליהם....
מאותו יום, כל ערב פשטנו על מחסן אחר באיזור התעשייה, חמושים ומוכנים מכף רגל ועד ראש לגאול את הגזע האנושי מניג'וס הזבובים!
כלום, לא מצאנו אפילו זכר למסיבות נוספות....
החלטנו שאלו כנראה מסיבות נודדות, כמו של המסוממים ביערות הטבע, כל פעם במקום נידח אחר ואין לנו ממש סיכוי לעלות על מיקום המסיבות הבאות. החלטנו להניח לזה כרגע, אבל להמשיך לעקוב. אולי יהיו סימנים, רמזים באינטרנט ,או מדי פעם לתפוס איזה זבוב ולנסות להוציא את זה ממנו בעינויים! רון היה הלהוט מבין כולנו...
7 שנים אנחנו כבר מחפשים את החארות הקטנים!! אבל אנחנו מרגישים שאנחנו מתקרבים! בקרוב, בקרוב נמצא את כולם מסטולים באיזו מסיבה ואז! אז.....
No comments:
Post a Comment