לו יכולתי לבקש משאלה, הייתי מבקש לחיות בתוך בועה.
לא סתם בועה רגילה, אלא בועת מים – כמו טיפה.
מוגן מבפנים מהכל! והכל מבחוץ נראה גדול.
ממש כאילו מסתכלים אל תוך זכוכית מגדלת.
בפנים נעים ולח, בטמפרטורה מתאימה, ויש מספיק מקום להכל, ומבחוץ העולם נראה נקי ובהיר, רענן ועגול...
כך הייתי יכול להחליק על עלה, או על פרוות חתול, להיספג בבגד של ילד ואפילו מהשמיים ליפול.
ההרפתקאות אף פעם לא נגמרות, כשאתה בתוך טיפת מים, כי גם כשאתה מגיע לקרקע ומתנפץ, פשוט לבחור צריך את אחת הטיפות הקטנות, שמתפזרות לכל הכיוונים, ואיתה, בתוכה, להמשיך לנדוד לקראת הרפתקאות חדשות.
וכשהשמש יוקדת ממש אל תוך הבועה, קשת אז מופיעה ובצבעים את הטיפה ממלאה. והנה אתה צבוע בצבעים טהורים מושלמים של ירוק ואדום וכחול ואת היד תניע בקשת, כאילו הייתה מכחול, ותיצור צורות וצבעים חדשים, כיד הדמיון, כי בבועה אתה המלך, היוצר, וזוהי הממלכה הקטנה שלך, שנתינה כמו כל ממלכה, רק לחוקי הבריאה...
והרוח אותך נושא והגשם אותך ממלא, ואתה הרי מוגן מהכל, כי אתה בתוך הטיפה.
ובסופו של דבר תמצא עוד אחת, מין טיפה, שלך מתאימה, ואליה תתחבר ותקיימו משפחה, ותיצרו שלולית, שלאט לאט תזרום עם אותם רוח וגשם ותתחברו למשפחות שלוליות נוספות, שמחפשות יעוד.
ובבוא העת, ביחד, תמצאו כולם את הדרך לשלווה ולמקום מבטחים, ותשפכו, כמו שאר בני עמכם, לאחד הימים, ובו תזרום ותצלול ותשקע ותצוף ללא כל דאגות, כי הבועה נפתחה ואתה חופשי, לא זקוק עוד להגנה ושוב נמצא בבועה, קצת הרבה יותר גדולה....
No comments:
Post a Comment