אני יכול להגיד כן ולהתכוון ללא והוא תמיד ידע.
אני יכול להתלהב ולא למצוא מילים, הוא כבר מכיר את ההרגשה.
אני עצוב והוא כבר יבכה שעות,
אני מאושר ומשמחה יזיל הוא דמעה.
אני יכול לא לומר דבר והוא מבין עמוק,
והוא מבין גם כשלפעמים בא לי לצעוק.
הוא איתי כשקשה, וכמובן גם כשקל,
הוא תומך כשרגוע וגם כשמבולבל,
הוא החצי השני והוא לא דורש כמעט כלום,
הוא קטן ועדין ורגיש ועם זאת גדול ועצום.
הוא יודע לברוא צבעים של אור, ואם צריך אז גם אפור,
הוא החצי השני שלי והוא לי למאור.
לפעמים הוא גם קצת עצוב, או עייף, או עסוק,
לפעמים הוא צריך קצת לברוח, כי הוא מרגיש חנוק,
אז אני ברגעים כאלה לעצמי חושב,
האם גם אני לו חצי שני, שהוא כה אוהב?
והוא לי חצי שני וביחד אנחנו שלם אחד,
חיים בשיתוף ובאהבה ובלי פחד
ורק לפעמים אני לעצמי חושב,
האם גם אני לו חצי שני, שהוא כה אוהב?
No comments:
Post a Comment